Daf 133b
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הֲוָה שָׁכֵיב רִאשׁוֹן אֲתָא שֵׁנִי קָא תָבַע
סְבַר רַב עִילִישׁ קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר שֵׁנִי נָמֵי שָׁקֵיל אֲמַר לֵיהּ דַּיָּינֵי דַחֲצַצְתָּא הָכִי דָּיְינִי לָאו הַיְינוּ דִּשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא
אִכְּסִיף קָרֵי עֲלֵיהּ אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה:
מַתְנִי' הַכּוֹתֵב אֶת נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם לֹא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה זָכוּר לַטּוֹב:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹ לָא
תָּא שְׁמַע דְּיוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה הֲוָה לֵיהּ עִילִּיתָא דְּדִינָרֵי קָם אַקְדְּשַׁהּ אֲזַל נְסֵיב בַּת גָּאדֵיל כְּלִילֵי דְּיַנַּאי מַלְכָּא אוֹלִידָה דְּבֵיתְהוּ זַבֵּין לַהּ בִּינִיתָא קַרְעַהּ אַשְׁכַּח בָּהּ מַרְגָּלִיתָא
Tossefoth (non traduit)
עיליתא דדינרי. נראה לר''ת דאין לפרש עיליתא עליה ממש וגוזמא קאמר כי ההיא דתליסר גמלי ספיקי דטריפות (חולין צה:) כמו שפי' בקונטרס התם דמדקאמר הוא הכניס אחת ובנו הכניס שש ש''מ דלאו גוזמא קאמר אלא דוקא לכך נראה לו עיליתא כלי ששואבים בו יין ושמן כדאמרינן בכיצד מעברין (עירובין דף נג:
ושם ד''ה עלת) עלת נקפת בכד:
אֲמַרָה לֵיהּ לָא תַּמְטְיַיהּ לְמַלְכָּא דְּשָׁקְלִי לַהּ מִינָּךְ בִּדְמֵי קַלִּילֵי זִיל אַמְטְיַיהּ לְגַבֵּי גִּזְבָּרֵי וְלָא תְּשַׁיְּימַהּ אַתְּ דַּאֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט אֶלָּא לְשַׁיְּימוּהָ אִינְהוּ
Tossefoth (non traduit)
ולא תשיימה את דאמירה לגבוה כו'. וא''ת הא דאמרינן בפ''ק דקדושין (דף כט. ושם) משך הקדש במאתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד במנה נותן מאתים דלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש דמן ההדיוט קונה כיון שמשך והשתא אפי' לא משך נמי כיון שאמר לפדותו במאתים דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט ויש לומר דהתם היינו טעמא שאינו מתחייב מאתים באמירה משום דלא אמר לתת כלום להקדש ואין כאן נדר כי לא אמר לקנות רק שוה בשוה אבל אם ויתר כלום משלו להקדש צריך לקיים דאמירה לגבוה כו':
אַמְטְיַיהּ שָׁמוּהָ בִּתְלֵיסְרֵי עִלִּיָּאתָא דְּדִינָרֵי אָמְרִי לֵיהּ שְׁבַע אִיכָּא שֵׁית לֵיכָּא אֲמַר לְהוּ שְׁבַע הַבוּ לִי שֵׁית הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשׁוֹת לַשָּׁמַיִם
עָמְדוּ וְכָתְבוּ יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת וּבְנוֹ הִכְנִיס שֵׁשׁ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת וּבְנוֹ הוֹצִיא שֶׁבַע
מִדְּקָא אָמְרִי הִכְנִיס מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד אַדְּרַבָּה מִדְּקָא אָמְרִי הוֹצִיא מִכְּלָל דְּלָאו שַׁפִּיר עֲבַד אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ
מַאי הָוֵי עֲלַהּ תָּא שְׁמַע דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינָּנָא לָא תְּיהַוֵּי בֵּי עַבּוֹרֵי אַחְסָנְתָּא וַאֲפִילּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא וְכָל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לְבַרְתָּא
Tossefoth (non traduit)
בא עליו שמאי במקלו ותרמילו כו'. נראה לרשב''א דההוא גברא דכתב נכסיו ליהונתן בן עוזיאל הדיר נכסיו מבנו בחייו ובמותו והיה סבור שמאי שנתן ליהונתן ע''מ שיתן לבניו והיה סבור שהחזיר הכל ועל כן בא עליו לומר שע''י מתנה זו לא הותרו בהן הבנים כמו מעשה דבית חורון שלא הותר האב ע''י מתנת הבן והשיב לו יהונתן אינו כמו שאתה סבור דהתם לא היתה מתנה גמורה אבל זו מתנה גמורה למכור ולהקדיש וכן משמע בירושלמי בנדרים דקאמר יהונתן בן עוזיאל הדירו אביו מנכסיו עמד וכתבו לשמאי מה עשה שמאי מכר מקצתם והקדיש מקצתם ונתן לו את השאר אמר כל מי שיבא ויערער על מתנה הזאת יוציא מן הלקוחות ומיד ההקדש ואחר כך יוציא מיד זה ושמא זה המעשה עצמו היה והירושלמי מהפך לה:
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו לְיוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל מָה עָשָׂה יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל מָכַר שְׁלִישׁ וְהִקְדִּישׁ שְׁלִישׁ וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שְׁלִישׁ
בָּא עָלָיו שַׁמַּאי בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ אָמַר לוֹ שַׁמַּאי אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת מַה שֶּׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֶחְזַרְתִּי
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source